fbpx

להרגיש את הכאב ולהחלים

בואו נדבר קצת על תחושת הכאב (ואיך הוא קשור להחלמה).

לפני שנה וחצי עברתי תאונת אופניים ומאז אני סובל מכאבים באגן, בעמוד השדרה, בכתפיים ובחוליות הצוואר (שמובילים לעיתים לכאבי ראש). כמובן שביקרתי אצל אורתופד ופיזיותרפיסט, אני עוסק בפעילות מתקנת, עובר עיסויים…

אבל בואו נתרכז לרגע בתחושת הכאב עצמה וכיצד אנחנו נוטים להתייחס לכאב: "כאב זה באסה. הכאב מגביל. הכאב
משתק. הכאב מפחיד…" (מכירים את המחשבות האלו?)

יש ימים שבהם אני נאלץ לוותר על עבודה שוטפת, שאני לא יכול לקבל מטופלים כי אני לא פנוי אליהם וצריך לטפל קודם כל בעצמי (ואז – אולי אני מטפל פחות טוב? אולי אני אנוכי? אולי אני מאכזב?)

אתמול, בזמן שעברתי עיסוי רקמות עמוק שמתי לב לתחושת הכאב עצמה. שמתי את השיפוטיות שלי בצד ונתתי לגוף לדבר אליי בשפה שלו: שפה של תחושות וחוויות מאוד ראשוניות. הכאב הוא בסך הכל איתות שבא לסייע לנו להחלים (וכבר כתבתי על כך בעבר כאן). במהלך העיסוי, כאב שהציק לי בשכמות (שתפשתי אותו ככאב "עצמאי") התחבר פתאום לתחושה נוספת של כאב בגב התחתון. למרות שתמיד הבנתי, הפעם הצלחתי לראשונה לחוות את הקשר בין אזורי הכאב השונים – ותוך כדי התבוננות מודעת ושקטה – הכאב בשכמות התחיל להתמסמס.

כשאנחנו נכנסים למצב של מצוקה חיצוני, אנחנו נוטים לברוח (או להילחם) – מנגנון הישרדות מופלא שנועד לעזור לנו במצבי חירום. האירוניה היא שאנחנו לא יכולים לברוח מעצמנו: כשהמצוקה היא פנימית (כאב שמופיע אחרי תאונה למשל) – הלחימה או הבריחה פועלת לרעתנו – מערכת העצבים הסימפטטית נכנסת לפעולה (זו שאחראית על פעילות חירום והישרדות)- וזה אומר פחות ריפוי, יותר דלקתיות, יותר חומציות ויותר תקיעות – שמייצרת עוד ועוד כאב. הדרך הטובה ביותר לשבור את המעגל – היא להשקיט את מערכת העצבים וליצור מרחב בו המערכת הפארא-סימפטטית תכנס לפעולה (זו שאחראית על פעילות שגרתית, נעימה ושקטה).

מתוך העבודה הטיפולית שלי למדתי שמנגנון זה פועל לא רק בגוף אלא גם במקרים של מצוקה נפשית/רגשית: מחשבות, דעות, אמונות ותפיסות עולם כגון: "למה זה מגיע לי, זה לא פייר, אני לא שווה, אין לי סיכוי להצליח…" יכולות לייצר המון כאב
בחיינו ואחת הדרכים היעילה להתמודד עם אותו כאב היא לגעת בשורש שמייצר אותו: להתבונן בו, לשים לב לדפוסים דומים שמלווים אותנו במעגלי החיים השונים (משפחה/חברים/עבודה/לימודים) ומייצרים אצלנו התנהגויות אוטומטיות שאינן רצויות
ותחושות קשות של תסכול, מועקה, אכזבה וכעס. תחושות של ביקורת ושיפוטיות על הרגשות עצמם שאנו חווים ועל המצב הלא נעים בו אנו נמצאים רק יובילו לכאב נוסף.

כמו בגוף, גם בנפש נוכל למצוא קשרים דומים בין אזורי כאב שונים. במקום להישאב לתוך מעגל כאב מעיק נוכל להתבונן בכאבים הראשוניים והמשניים שלנו ולמצוא את הדרך להתחיל למסמס אותם על ידי מתן מענה אמיתי לצרכים שלנו – מהבסיסיים ביותר (נוחות, מזון והגנה) ועד לגבוהים יותר (כמו הגשמה ואהבה).

להתבונן ולהרגיש את המצוקות והרגשות המכאיבים שלנו ללא שיפוטיות וללא ביקורת הם הצעדים הראשונים שלנו לכיוון ריפוי גופני ונפשי – לחיים רגועים ושלווים יותר.

מאחל לכולכםן שנת בריאות גופנית ונפשית:
שנה של התבוננות, התפתחות וצמיחה מתוך למידה והקשבה.

יאיר

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

> לשיחת ייעוץ
> שלח SMS