מציאות מחשבתית

"אני לא מאמין שעשיתי את זה",
"אני לא מאמינה שלא אמרתי לו שאני…"
"איך פספסתי…"

שקועים בתוך הסיפור, אנחנו נוטים להעצים את החוויה, להתגלגל בה ולהפוך פרשנות לאמת מוחלטת, שאי אפשר לחזור ממנה, שאי אפשר לערער עליה – משכנעים את עצמנו באמיתות המוחלטת שלה ומתעלמים מכל הרמזים שאולי הכל בעצם בסדר, שגם לפני שבוע הפכנו עניין פעוט לדרמה ענקית – ושנים (או מספר שעות) אח"כ, מגלים שהכל היה לטובתנו, ש"מזל שלא קיבלו אותי לעבודה הזו", או "הוא בכלל לא היה בשבילי"…

היום בבוקר קראתי את מילותיה של חולת סרטן שמספרת על המחשבות שלה בעקבות המחלה – על האפשרות שלה לבחור האם לרחם על עצמה, להתלונן על למה כל זה מגיע לה או לבחור לראות בכל קושי שלב נוסף במסע – הזדמנות לצמיחה, להתפתחות, להודיה.
חשבתי על המהירות שבה היא הפכה מ"חולת סרטן" ליוצרת של חייה, לנפש מרוממת שמתבוננת על המציאות, במקום להיות שקועה בה.

רבי נחמן אמר כי אנחנו נמצאים במקום בו נמצאות מחשבותינו, וכדאי שנוודא שמחשבותינו נמצאות במקום בו אנו רוצים להיות.
ויש לנו את הכוח – לבחור במחשבות הנכונות, להעצים מחשבות מסוימות ולסלק אחרות ובתוך המסע הזה – לשנות את מקור המחשבות ואת המסלול שהן עוברות בדרך להפוך למציאות שהיא חיינו.

250050_10150197734037129_5760545_n

לשתף זה כיף!

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

> לשיחת ייעוץ
> שלח SMS